Shekalim 22 שקלים

Shekalim 22 תלמוד ירושלמי שקלים ח׳:ג׳:ב׳-ד׳:י״א

1. 1

   HALAKHAH: Bar Qappara said, original impurity is a word from the Torah, derivative impurity is of their words. Rebbi Joḥanan said, both these and those are words of the Torah. The House of Shammai is difficult for Rebbi Joḥanan, since the House of Shammai said, “everything has to be burned inside except what became impure outside by original impurity.” What is the difference between [original] impurity and derivative impurity outside, are not both of them words of the Torah? And even the House of Hillel is difficult for him, since the House of Hillel say, “everything has to be burned outside except what became impure inside by derivative impurity.” What is the difference between derivative impurity inside and original impurity inside, are not both of them words of the Torah? The rabbis only discuss Bar Qappara’s opinion. The House of Shammai is difficult for Bar Qappara, since the House of Shammai said, “everything has to be burned inside except what became impure outside by original impurity.” What is the difference between original impurity outside or inside, are not both of them words of the Torah? Because of Rebbi Aqiba, who said “the place of its impurity shall be the place of its burning.” Would not the House of Hillel also be difficult for him, since the House of Hillel say, “everything has to be burned outside except what became impure inside by derivative impurity.” What is the difference for derivative impurity inside or outside, are not both of them their words? Because of Rebbi Simeon, since Rebbi Simeon said, food and drink of a person afflicted with skin disease are sent outside the three camps.

   הלכה: בַּר קַפָּרָא אָמַר. אַב הַטּוּמְאָה דְּבַר תּוֹרָה. וְולַד הַטּוּמְאָה מִדִּבְרֵיהֶן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בֵּין זֶה וּבֵין זֶה דְּבַר תּוֹרָה. וְקַשְׁיָא דְרִבִּי יוֹחָנָן עַל דְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִין הַכֹּל יִשָּׂרֵף בִּפְנִים חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַחוּץ. מַה בֵין [אַב] הַטּוּמְאָה בַחוּץ מַה בֵין וְולַד הַטּוּמְאָה בַחוּץ. זֶה וָזֶה לֹא דְבַר תוֹרָה הוּא. וַאֲפִילוּ עַל דְּבֵית הִלֵּל לֹא מֲקְשִׁיָיא. דְּבֵית הִלֵּל אָמְרִין הַכֹּל יִשָּרֵף בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בִּוְולַד הַטּוּמְאָה בִפְנִים. מַה בֵין וְולַד הַטּוּמְאָה בִפְנִים מַה בֵין אַב הַטּוּמְאָה בִפְנִים. זֶה וָזֶה לֹא דְבַר תוֹרָה הוּא. לָא הֲוֵי בָהּ רַבָּנִן אֶלָּא עַל דְּבַר קַפָּרָא. וְקַשְׁיָא דְּבַר קַפָּרָא עַל דְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אָמְרִין. הַכֹּל יִשָּׂרֵף בִּפְנִים חוּץ מִנִּיטְמָא בְּאַב הַטּוּמְאָה בַחוּץ. מַה בֵין אַב הַטּוּמְאָה בֵין בַּחוּץ בֵּין בִּפְנִים. זֶה וָזֶה לֹא דְבַר תוֹרָה הוּא. בְּגִין דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. מְקוֹם טוּמְאָתוֹ שָׁם תְּהֵא שְׂרֵיפָתוֹ. וַאֲפִילוּ עַל דְּבֵית הִלֵּל לֵית הִיא מֲקְשִׁיָיא. דְּבֵית הִלֵּל אָמְרִין. הַכֹּל יִשָּרֵף בַּחוּץ חוּץ מִשֶּׁנִּיטְמָא בִּוְלַד הַטּוּמְאָה בִפְנִים. מַה בֵין וְולַד הַטּוּמְאָה בֵּין בִּפְנִים בֵּין בַּחוּץ. זֶה וָזֶה לֹא מִדִּבְרֵיהֶם הוּא. בְּגִין רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקוֹ שֶׁלְמְצוֹרָע מִשְׁתַּלְּחִין חוּץ (בִשְׁלֹשׁ) [לִֹשְלֹשׁ] מַחֲנוֹת.

2. 2

   MISHNAH: The limbs of the daily sacrifice are deposited on the lower part of the ramp to the West, those of the musaf sacrifices on the lower part of the altar. Those of the days of the New Moon on the rim on the top of the altar. Sheqalim and First Fruits apply only if there is a Temple, but tithes of grain, and tithes of animals, and firstlings, apply whether there is a Temple or there is no Temple. If somebody dedicates sheqalim or First Fruits, they are sanctified. Rebbi Simeon says, even if somebody designates First Fruits as holy, they are not holy.

   משנה: אֵיבָרֵי הַתָּמִיד נִיתָּנִין מַחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמַּעֲרָב שֶׁל מוּסָפִין נִיתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמִּזְרָח שֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים נִיתָּנִין עַל כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמַעֲלָן. הַשְּׁקָלִים וְהַבִּיכּוּרִים אֵינָן נוֹהֲגִין אֶלָּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. אֲבָל מַעְשַׂר דָּגָן וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּבְכוֹרוֹת נוֹהֲגִין בֵּין בִּפְנֵי הַבַּיִת וּבֵין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַבַּיִת. הַמַּקְדִּישׁ שְׁקָלִים וּבִיכּוּרִים הֲרֵי זֶה קוֹדֶשׁ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹמֵר בִּיכּוּרִים קוֹדֶשׁ אֵינָן קוֹדֶשׁ:

3. 3

   HALAKHAH: “What is ‘the rim of the altar’? A cubit between two horns, on the place reserved for the feet of the Cohanim walking.”

   הלכה: אֵי זֶהוּ כַּרְכּוֹב הַמִּזְבֵּחַ. אַמָּה בֵין קֶרֶן לַקֶּרֶן. מְקוֹם הִילּוּךְ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים.

4. 4

   Which of the musaf sacrifices of the Sabbath and of the New Moon has precedence? Rebbi Jeremiah wanted to say, between the musaf sacrifices of the Sabbath and of the New Month, the musaf sacrifices of the New Month have precedence. The strength of Rebbi Jeremiah is from the following: Between the song of the Sabbath and the song of the New Month, the song of the New Month has precedence. Rebbi Yose said, there is a difference there since Rebbi Ḥiyya said in the name of Rebbi Joḥanan: To make a proclamation to publicize that it is the start of a new month. How does one do it? One slaughters the musaf sacrifices of the Sabbath and says for them the song of the New Month. But here, between the musaf sacrifices of the Sabbath and of the New Month, the musaf sacrifices of the Sabbath have precedence, under the category: what is more frequent than another precedes the other.

   מוּסְפֵי שַׁבָּת מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מִי קוֹדֵם. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדְמִין. חֵיילֵיהּ דְּרִבִּי יִרְמְיָה מִן הָדָא. שִׁירוֹ שֶׁלְשַׁבָּת וְשִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ קוֹדֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. שַׁנְיָיא הִיא תַּמָּן דְּאָמַר רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כְּדֵי לְפַרְסְמוֹ וּלְהוֹדִיעַ שֶׁהוּא רֹאשׁ חוֹדֶשׁ. כֵּיצַד הָיָה עוֹשֶׂה. שׁוֹחֵט מוּסְפֵי שַׁבָּת וְאוֹמְרִים עֲלֵיהֶן שִׁירוֹ שֶׁלְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. בְּרַם הָכָא. מוּסְפֵי שַׁבָּת וּמוּסְפֵי רֹאשׁ חוֹדֶשׁ מוּסְפֵי שַׁבָּת קוֹדְמִין. עַל שֵׁם. כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ.

5. 5

   Did sheqalim therefore become holy? Rebbi Simeon ben Jehudah in the name of Rebbi Simeon: Both these and those did not become holy. It was stated: A proselyte today has to bring for his nest a quarter of a silver {denar}. Rebbi Simeon said, Rabban Joḥanan ben Zakkai already disestablished this because of the mishap. What is “because of the mishap”? As was stated, today one does neither dedicate as sacrifice, nor dedicate one’s value, nor dedicate as ḥerem, nor does one collect [heave and tithes]. If somebody dedicates as sacrifice, or dedicated one’s value, or dedicated as ḥerem, or collected, cloth must be burned, an animal castrated. [How? One locks it in and it dies by itself.] Monies shall go to the Dead Sea. If he transgressed and dedicated, since Rebbi Simeon said, Rabban Joḥanan ben Zakkai already disestablished this because of the mishap, this implies if he transgressed and dedicated, it became sanctified. Rebbi Yudan from Antodria asked before Rebbi Yose: here you are saying it became sanctified, and there you are saying, it did not become sanctified. He said to him, there [because of the following one may not dedicate from the start because it is an obligation to bring from the new contribution, and this would be from the old one. Here, what can you say? That one is old. But in respect to other dedications, the proselyte’s nest does not have to be from new money; if he dedicated it is holy;] maybe the Temple will be built like earlier and the heave of the lodge will be lifted on time on the first of Nisan. But here, what do you have? Rav Ada and Rav Hamnuna, Rav Ada bar Aḥawa in the name of Rav: Practice follows Rebbi Simeon.

   הָא שְׁקָלִים קָדְשׁוּ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אָמַר מִשֵּׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן. בֵּין אֵילּוּ וּבֵין אֵילּוּ לֹא קָדְשׁוּ. תַּנֵּי. הַגֵּר בִּזְמַן הַזֶּה צָרִיךְ לְהָבִיא קִינּוֹ רִיבְעַת כֶּסֶף. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. בִּיטְּלָהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִפְּנֵי הַתְּקָלָה. מָהוּ מִפְּנֵי הַתְּקָלָה. כְּהָדָא דְתַנֵּי. אֵין מַקְדִּישִׁין וְלֹא מַעֲרִיכִין וְלֹא מַחֲרִימִין וְלֹא מַגְבִּיהִין [תְּרוּמוֹת וּמַעְשְׂרוֹת] בַּזְּמַן הַזֶּה. אִם הִקְדִּישׁ אוֹ הֶעֱרִיךְ אוֹ הֶחֱרִים אוֹ הִגְבִּיהַּ. הַכְּסוּת תִישָּׂרֵף. הַבְּהֵמָה תֵּיעַקֵּר. [כֵּיצַד. נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ הַדֶּלֶת וְהִיא מֵתָה מֵאֵילֶיהָ.] וְהַמָּעוֹת יֵלְכוּ לְיַם הַמֶּלַח. עָבַר וְהִקְדִּישׁ. מִן מַה דְאָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. בִּיטְּלָהּ רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִפְּנֵי הַתְּקָלָה. הָדָא אָמְרָה. עָבַר וְהִקְדִּישׁ קָדְשׁוּ. רִבִּי יוּדָן עַנְתוֹדְרַיָיא בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. הָכָא אַתְּ אָמַר. קָדְשׁוּ וְהָכָא אַתְּ אָמַר. לֹא קָדְשׁוּ. אָמַר לֵיהּ. תַּמָּן [לָכֵן אֵין מַקְדִּישִׁין לְכַתְּחִילָּה לְפִי שֶׁמִּצְוָה לְהַקְרִיב מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה וְהֵאַיךְ הַוְיָה לָהּ יְשָׁנָה. וְהָכָא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר. הַאי יְשָׁנָה הִיא. אֲבָל לְגַבֵּי הֶקְדֵּשׁוֹת אֲחֵרִים קִנּוֹ שֶׁל גֵּר אֵינוֹ צָרִיךְ חֲדָשָׁה. וְאִם הִקְדִּישׁ. קָדוֹשׁ. וְיַנִּיחַ עַד שֶׁיִּבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ.] שֶׁמָּא יִבָּנֶה הַבַּיִת כְּבָרִאשׁוֹנָה וְתִיתָּרֵם תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה מִן הַחֲדָשָׁה בִּזְמַנָּהּ בְּאֶחָד בְּנִיסְן. וְהָכָא מָה אִית לָךְ. רַב אָדָא וְרַב הַמְנוּנְא. רַב אָדָא בַּר אַחֲוָה בְשֵׁם רַב. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.

English: The Jerusalem Talmud, translation and commentary by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC-BY) · Hebrew/Aramaic: The Jerusalem Talmud, edition by Heinrich W. Guggenheimer. Berlin, De Gruyter, 1999-2015 (CC-BY) · Open on Sefaria